לפני כשנה הגיע לקליניקה שלי א', מתכנת בחברת הייטק גדולה. מצד אחד היה א', שהתבקש להחליף מנהל במחלקה שלו באופן זמני, לחצי שנה בלבד, שמח ונרגש על ההזדמנות שניתנה לו, שהרי המתין להזדמנות לשינוי בתפקיד זה זמן רב, והנה בידיו הזדמנות לתפקיד ניהולי. מצד שני הוא הרגיש שהאופן שבו יתפקד כעת ייקבע את גורלו ואת המשך דרכו המקצועית: אם יצליח תיפתח בפניו הדלת לתפקידי ניהול נוספים אבל אם ייכשל ייאלץ לצעוד צעד אחורה. התחושה שהוא נמצא בצומת גורלי הלחיצה אותו עד שהוא לא הצליח לראות את מה שהוא כבר יודע ושכח: כי יש בידיו כלים רבים לביצוע התפקיד הניהולי, ובהצלחה יתרה. עם זאת ניכר כי יש בו את כוח הרצון הדרוש להצלחה.
כמו א', מנהלים רבים בתחילת דרכם מרגישים מוצפים משלל המשימות החדשות והאחריות שנפלו בחלקם וכאשר הם נאלצים לבחור באסטרטגיה אחת מתוך "הילחם, ברח או קפא" (Fight, Flight or Freeze), הם קופאים – נאלמים דום מול המציאות החדשה והמאתגרת שניצבת בפניהם, אף שבאמת ובתמים רצו בה.
הדבר הראשון שעל מנהלים צעירים במצבו של א' לזכור הוא שכשרוצים באמת להצליח, זה באמת אפשרי. כל שעליהם לעשות הוא לזהות את "האיך" שלהם - הדרך הייחודית שתביא אותם למימוש ולהצלחה. קידום הוא הזדמנות להביא את עצמנו לעבודה.
מלבד ההבנה הבסיסית הזו, וכאן נכנס האימון לתמונה, חשוב להתבונן היטב בחוזקות שלנו ובדברים שמניעים אותנו קדימה – אישית ומקצועית - ולאן בדיוק אנחנו רוצים להגיע. בכמה פגישות מיפינו יחד, א' ואני, את יכולותיו האישיות וסרקנו את האסטרטגיות האישיות והניהוליות ששירתו אותו בשלבים מוקדמים של חייו, כמו עבודות קודמות והשירות הצבאי. בדקנו יחד כיצד האסטרטגיות ששירתו אותו בצעירותו יכולות לעמוד לרשותו כעת, ומנינו את שלל הכלים שעומדים לרשותו.
מחשבות שליליות כמו "כדאי שאתפטר לפני שיפטרו אותי", "אני לא יודע כלום על ניהול" או "אני לא טוב בניהול", התחלפו במחשבות חיוביות ומעצימות והרחיבו את מפת המציאות שלו.
האם צריך למחוק את חוסר הביטחון? לא. חשוב לזכור שמדובר גם בכוח מניע. החכמה היא למצוא את האזור, החמקמק לעתים, שבו אנחנו מודעים ליכולותינו כמנהלים ומרגישים מספיק ביטחון כדי לבצע את התפקיד הניהולי, ולשמר מידה של חוסר ביטחון כדי להמשיך לחתור קדימה, לגדול ולהתפתח.
א' עשה בדיוק את זה. הוא אימץ קורטוב של חוסר ביטחון שמאפשר לו לגדול, אבל דאג לשאת באמתחתו את רשימת החוזקות והכלים שיש לו ואת מה שקיבל באימון ומאפשרים לו להיות מנהל לתפארת. היום ברור לגמרי שהוא מוצלח מאוד בתפקידו, ויתרה מכך (ולא פחות חשוב) – נהנה ממנו. והדלת לתפקידי ניהול נוספים? היא בהחלט פתוחה.